אוטומציה היא תכנות פעולות קבועות מראש המופעלות בעקבות גירויים מסויימים. במסגרת אוטומציה ניתן לתכנת תשובות קבועות ללקוחות שמשאירים פרטים באתר או בפייסבוק שלנו, ניתן לתזמן פוסטים שיעלו בדף ואף לנסח הנחיות למערכת הפרסום של פייסבוק המכונות Rules דוגמת עצירת פרסומת שנמצאת מתחת לרף יעילות מסוים.

אופטימיזציה היא תהליך של מיקסום יעילות הקמפיין למטרת שיפור יחס ההמרה, כלומר, יצירת מצב של חשיפה מקסימלית בעלות מינימלית. הוא מתבצע על-ידי העלאת מספר פרסומות שונות ובחינת יעילותן האחת אל מול השנייה. לאחר סיום טסט ראשוני של פרסומות מבוצע ניתוח סטטיסטיקות ודו"חות הצלחה, בחינת רלוונטיות הפרסומות השונות, בחינת יעילות פילוח קהל היעד, ועוד. בהתאם לתובנות מבטלים את הפרסומות ה"לא יעילות" ומבצעים שינויי אלמנטים עיצוביים, טכניים ומילוליים בפרסומות ה"טובות" על-מנת לייעל אותן. תהליך זה מביא להוזלת הקליקים (הסכום שמשולם כל פעם שלקוח "מקליק" על הפרסומת שלנו) וכתוצאה מכך לשיפור יעילות הקמפיין, להגדלת החשיפה בזמן נתון ולניצול מקסימלי של התקציב. במילים אחרות – יותר חשיפה בפחות כסף.

בוסט (Boost) הוא תשלום חד-פעמי שמטרתו "לדחוף" פוסט בדף העסקי שלנו לכמות גדולה יותר של אנשים, מעבר לחשיפה האורגנית הרגילה בדף. כלומר, הגדלת החשיפה (Reach) של פוסט מסוים על-ידי תשלום לפייסבוק. בפועל מדובר בהתנעת קמפיין מעורבות.

רבים חוטאים ומשתמשים במשתמש הפרטי שלהם בפייסבוק, ה-User, לטובת פרסום העסק. בדיוק לשם מטרה זו יצרו בפייסבוק את הדף העסקי (Page), המאובזר בשלל כלים יעילים במיוחד, דוגמת אפשרות לבוסטים, מערכת ניתוח סטטיסטיקות, יצירת פוסטים מעוצבים ומורכבים (סרטונים / מצגות / כפתורים למיניהם), שליחת פוסטים לקהלי יעד ספציפיים ועוד. אם עושים שימוש נכון בכלי זה, ניתן להגיע לחשיפה גדולה הרבה יותר מהחשיפה ביוזר הפרטי. נוסף על כך, ישנה סכנה גדולה שפייסבוק יסגור לנו את היוזר, לו נרבה בפרסום עסקי דרכו. סיבה נוספת היא הימנעות מכפילות ופיצול צפיות, אשר מורידים מדירוג הדף שלנו בפייסבוק ומבלבלים את הלקוחות שלנו.

טמפלט הוא הביטוי של השפה העיצובית שנקבעה לאתר. בפועל מדובר בתבנית עיצוב ייחודית וקבועה לאותו אתר שעל בסיסה בונים את דפי האתר. היא לרוב כוללת הדר (Header = תפריט עילי), פוטר (Footer = תפריט תחתי) ופלטת צבעים.

רבים תולים חשיבות רבה ברמת החשיפה (Reach) שמייצר של קמפיין מסוים, למרות שבפועל זהו פרמטר מתעתע. מונח זה מבטא את כמות האנשים שנחשפו לתוכן שלנו בעקבות קמפיין פרסומי, אך אין להסיק מכך שהם הקליקו על הפרסומת או צפו בה, אלא רק שהיא הופיעה אצלם בניוזפיד או במיקום אחר. לכן יש להתמקד ביחס ההמרה ולאו דווקא בחשיפה הכללית.

החשיפה האורגנית היא כמות האנשים שנחשפים באופן טבעי לתכנים המפורסמים בדף העסקי שלנו.

טִירְגוּט הוא סלנג בהגה המקצועית המתייחס לפילוח קהל יעד. במסגרת תהליך זה מאפיינים מיהם האנשים שיכולים להתעניין במוצר או בשירות שאנו מפרסמים ואז מנסים לנסח קריטריונים ופרמטרים שיובילו אותנו לאותם אנשים. כלומר, אנו בונים פרופיל של משתמש הקצה או הלקוח הפוטנציאלי שלנו.

טסט הוא קמפיין מצומצם לבדיקת השערות המחקר, בהיקף של כ-10% מתקציב הקמפיין הכולל. הטסט לרוב מכיל מגוון קמפיינים, קופיגורציות ושיטות פרסום שונים. בתום הטסט אנו בוחנים אילו קמפיינים או פרסומות סיפקו את התוצאות הטובות ביותר. הטסט הוא חלק משלב האופטימיזציה.

יחס המרה הוא היחס בין כמות הכסף שהושקעה בקמפיין לעומת עלות התוצאות. למשל, היחס בין הסכום שהוקדש לקמפיין לידים ובין כמות הפונים בפועל (לידים).

אם יחס ההמרה גבוה, משמעות הדבר שהקמפיין פועל ביעילות ומספק הרבה לידים בעלות נמוכה.

לידים הוא מונח המתאר את כמות הפונים בעקבות קמפיין מסוים, כלומר, כמות האנשים שהשאירו פרטים ומהווים מאגר של לקוחות פוטנציאלים שיזמו פנייה. זהו אחד הפרמטרים החשובים ביותר ברוב הקמפיינים, שכן בניגוד לחשיפה (Reach) הוא מבטא מדד מדויק הרבה יותר לניבוי הכנסות או עליה ברווחים.

מעורבות גולשים היא מדד נוסף המאפשר לנו לשלם לפי כמות האנשים ש"מגיבים" לפרסומות שלנו, כלומר, אנשים שעושים לייק, משאירים תגובה, משאירים "רגש" מסוים, צופים בסרטון ועוד.

פיקסל המרה הוא קוד שאנו שותלים באתר שלנו ומאפשר לנו לאסוף מידע על גולשים המבצעים פעולות מסוימות. כך למשל אפשר לפרסם רק ללקוחות שנכנסו לאתר ו/או רכשו מוצר ו/או נכנסו לדף מסוים, וכן הלאה. בעזרת הפיקסל ניתן להתניע קמפיין רימרקטינג ולבצע פרסום ממוקד ללקוחות שנחשפו כבר לתוכן שלנו.

ריטיינר, או שכר טרחה, הוא התשלום החודשי הקבוע שמקבל המפרסם בעבור שירותיו. הוא אינו תלוי בתקציב הפרסום / תקציב הקידום הממומן ואינו מושפע מתפקוד הקמפיין. לרוב ישנם ריטיינרים שונים בעבור שירותים שונים בהתאם למורכבות השירות הניתן.

רימרקטינג (Remarketing) או ריטרגטינג (Retargeting) הוא סוג של קמפיין פולואו-אפ חשוב ביותר שמכוון לאנשים שכבר נחשפו לתוכן שלנו, אך לאו דווקא צרכו אותו. הוא מתבצע על-ידי שתילה של פיקסל המרה (קוד המושתל באתר שלנו), אשר אוסף מידע על לקוחות שנכנסו לאתר שלנו ומאפשר לנו לפרסם להם בשנית.

אתר רספונסיבי (RWD – Responsive web design) הוא אתר "גמיש", המתאים את עצמו באופן אוטומטי לכל סוגי המסכים, דוגמת מסכי מחשב נייחים וניידים, מסכי מגע (טבלט, אייפד וסמארטפונים), ולרזולוציות שונות. כלומר, אתר רספונסיבי הוא אתר המותאם למובייל ומאפשר לגולשים ליהנות מחוויית גלישה איכותית בכל מכשיר. תכונה זו חשובה מאין כמוה, שכן בעת הנוכחית רבים מהלקוחות מגיעים לאתר שלנו דרך המובייל ומגמה זו רק הולכת וגדלה! בשל כך, כל האתרים שאנו בונים הם אתרים רספונסיביים

לרוב תקציב שיווק מורכב משני מרכיבים עיקריים: הראשון הוא הריטיינר (התשלום החודשי הקבוע שמועבר למפרסם בעבור שירותיו) והשני הוא תקציב הקידום הממומן (הכסף שמושקע בפועל בפרסומות ומשולם ישירות לפייסבוק או גוגל). יש להקפיד שתקציב הקידום הממומן הולם את מטרות הקמפיין!

תשלום פר קליק (PPC- Pay Per Click) מודל תשלום נפוץ בעולם האינטרנט, עליו מבוססות מרבית פלטפורמות הפרסום הדיגיטליות דוגמת גוגל אדוורס (Adwards) ופייסבוק. כלומר, כל פעם שלקוח מקליק על פרסומת שלנו, אנחנו נשלם. זה למעשה ההבדל האדיר והעיקרי בין ה"אולד-מדיה" ל"ניו-מדיה", שכן יש לנו שליטה על מי נחשף לתוכן שלנו, ואנחנו לא מבזבזים כסף על אנשים שצפו בפרסומת שלנו, אך לא התעניינו בה (להבדיל מפרסומת בעיתון למשל).